מקור משנה תענית ב׳:י׳
10 אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים, וְאִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵין מַפְסִיקִין, מוֹדֶה הָיָה שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין. וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת:
פירוש מסורת התוספתא על תענית ב׳:י׳
10 מתריעין וכו'. בבלי הנ"ל. ועיין במשנ' פ"ג מ"ה.
11 חרב וכו'. משנ' הנ"ל.
12 של שלום וכו'. ירוש' פ"ג סה"ו, ס"ו ע"ד; בבלי כ"ב סע"א; מדרש איכה פ"א, י"ח, עמ' 19.
13 וישלח וכו'. דה"ב ל"ה, כ"א-כ"ד.
14 היכן פירושו וכו'. סדר עולם רבה פכ"ד, עמ' 108; בבלי הנ"ל.
15 רוח וכו'. איכה ד', כ'.